היטל ההשבחה ישולם על ידי הקונה על אף שהמוכר פשט רגל
בפס"ד חדשני ומקיף שינה וסייג ביה"מ העליון (כב׳ הש׳ עמית) את ההלכות הקודמות, שהעדיפו נושים אחרים על פני הרשות המקומית, שזכאית לקבל היטל ההשבחה.
עיריית הוד השרון זכתה בפסיקה תקדימית אשר העדיפה את עמדתה, על פני יתר הנושים, ועל פני עמדת הכונס הרשמי, ולמעשה בכך הפכה הרשות המקומית למעין נושה מובטח.
במקרה הנדון בעל קרקע שחלה עליה תכנית בנין עיר משביחה (שלמעשה העשירה אותו והעלתה את שווי הקרקע) מכר אותה לקונה, ולאחר מכן – המוכר נכנס להליכי כינוס נכסים ופשיטת רגל.
טען הקונה בהתאם לפסיקה הקיימת שלאור העובדה שהרשות איננה נושה מובטח היא מחוייבת במתן האישור לטאבו, חרף העובדה שלא ישלמו לה היטל ההשבחה.
אלא שהועדה המקומית באמצעות עוה"ד איזי קוקיא ויצחקי יהושע טענה שישנם טעמים משפטיים והגיוניים לחריגה מהלכה זאת, וביהמש׳ העליון אימץ טיעוניה וחייב למעשה את הקונה בתשלום ההיטל השבחה, שאחרת לא יינתן לו האישור לטאבו.
ביהמ"ש העליון העדיף את הרשות הציבורית מכמה טעמים:
תחילה- הוא איבחן ההלכה הקודמת (פס"ד קהילת ציון) בכך ששם ההיטל הוטל לפני הכינוס של החייב, אך הנכס נמכר לאחר מכן. כאן בעניינו – הנכס נמכר לפני הכינוס, ולכן ההיגיון שם אינו קיים כאן.
שנית- הכח העיקרי של הועדה המקומית הוא במניעת מתן האישור לטאבו. הועדות אינן נושה רגיל, שיודע על העיסקאות השונות ופועל לגביית ההיטל. הוא לא כמו מס שבח- שבו מחייבים הקונה לשלם מקדמת מס שבח, במקום המוכר, ולכן ביה"מ העליון מחזק את הזכות הזאת לאי מתן האישור ולכן הועדה המקומית במצב כזה, הופכת למעין נושה מובטח.
ושלישית – לקונה יש האמצעים וככה מקובל בעסקות מקרקעין- לשייר כסף בנאמנות לצורך תשלום היטל ההשבחה. וכסף נאמנות זה – נועד לכך ולכן הוא גם לא נחשב ברכושו של פושט הרגל.
ויפה עשה ביה"מ העליון שאף חזר על ההלכה, שנאמנות כזאת של הכסף (שהיא אף בדרך כלל בידי בא כוח המוכר) היא עדיין לטובת הקונה ! ולכן הכסף הזה לא שייך לנושי המוכר בהליך פשיטת הרגל, אלא לצורך תשלום ההיטל השבחה.
ואחרון – מנמק ביה"מ העליון שאין ליתן פרס לקונה רק בשל שהמוכר שלו פשט רגל. הרי אם המוכר לא היה פושט רגל, הרי הועדה המקומית הייתה זוכה בהיטל ההשבחה.
מדוע שייגרע ממנה, אם במקרה המוכר פשט רגל, ומדוע שיתעשר מכך הקונה דווקא?
בסופו של יום הצליחה הועדה המקומית והוכרה זכותה לקבלת היטל ההשבחה.
את העירייה ייצגו עו"ד איזי קוקיא ועו"ד יהושע יצחקי ממשרד עו"ד הרטבי, בורנטיין, בסון ושות' העוסק בנדלן ואת פושט הרגל ייצג עו׳ד שמואל לכנר ואת הקונה ייצג עו׳ד שמואל לביא ואת הכונס הרשמי ייצג עוד׳ אסף ברקוביץ.
