ברשות המפחמות יש חומר גלם לעוד שנתיים

חקלאים יידרשו לרסק גזם בתחומם או להעבירו לאתרים מורשים ובכך תיפסק מכירתו למפחמות ביו"ש

עם זאת נודע שברשות המפחמות יש חומר גלם שיזהם את האוויר עוד שנתיים

יו"ר ועדת הפנים דודי אמסלם:

חוק ההסדרים לא חשוב יותר מבריאותם של עשרות אלפי איש. אם לא תגובש הצעת חוק ממשלתית שתאסור ייבוא פחמים מהרש"פ,  חוק ההסדרים לא יקודם בוועדה

"שריפת העצים בשומרון הגורמת לזיהום סביבתי חמור באזור מועצת מנשה וחדרה חייבת להיפסק. כמה ילדים חלו במהלך השנה שבה אנחנו עוסקים בנושא?"

שאל יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כדודי אמסלם בדיון נוסף היום בנושא, "אשה בת 30 שחלתה בסרטן ריאות רודפת את מנוחתי מאז שמעתי את סיפורה. מפקירים אזרחים".

ועדת הפנים והגנת הסביבה עומדת להשלים את תקנות היערות, כך שהחקלאים יהיו אחראים על פסולת הגזם במקרה של גיזום או עקירת מטעים.

בפני החקלאי יעמדו 3 אפשרויות – לרסק את הגזם ולפזרו בשטחו, או להובילו לאתר מוסדר, או להובילו לשימוש מועיל אחר, כגון לתעשיית אנרגיה.

בכל מקרה החקלאי יצטרך להוכיח באיזו אפשרות בחר ולהציג רישיונות הובלה והסכם עם הקבלן המבצע. במקרים של הפרת התקנות יוטלו סנקציות

קנסות ועבירות מנהליות. השלמת התקנות תתבצע בחודש הקרוב, והוועדה תתכנס לאשרן מיד אחרי סוכות.

במהלך הדיון התברר שגם אם נראה שבעיית הוצאת העץ לשטחי יו"ש תיפתר במהרה, הרי שבמפחמות יש חומרי בעירה שיספיקו להם לשנתיים,

ולכן תיפתר בעיית זיהום האוויר הקשה רק אם תיאסר הכנסת פחמים אלה לשטח ישראל.

בנקודה זו התברר שמשרדי הממשלה משליכים אחריות זה על זה ואף אחד מהם לא הציג פתרון.

יו"ר הוועדה ח"כדודי אמסלם דרש לשמוע את עמדת מתאם הפעולות בשטחים. כן דרש ממשרד הכלכלה לזמן דיון עם משרדי המשפטים,

והחקלאות ואיכות הסביבה ולגבש הצ"ח ממשלתית שתאסור העברת פחמים משטחי הרש"פ לישראל".

אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה: "עכשיו נפלה פצצה בשדרות. ברוך השם אין נפגעים, אבל אני בטוח שבלילה יפציצו בעזה.

אצלנו שנים נגרם נזק יום יום, שעה שעה. אפשר לעצור את זה. ואחרי זה שיבואו היועצים המשפטיים".

יו"ר הוועדה, ח"כאמסלם: "אני שואל את משרד הביטחון – למה הצבא לא הורס את המפחמות?" עדי שוסטר, המנהל האזרחי:

"זו החלטה מדינית. לא בסמכותנו לקבל". יו"ר הוועדה ח"כאמסלם: "אם מובן שאזרחים ישראלים נפגעים? השאלה אם הצבא בכלל מקיים דיון.

נניח שאנחנו נאשר את כל הצווים, והם ימשיכו לעשות פחמים ולמכור לעצמם, אין מה לעשות? האם הרמטכ"ל מודע לנושא? יש פה מאה אלף איש בסכנה בריאותית.

זה לא מעניין את הצבא? ואם היו מרעילים בארות, הצבא היה אדיש?"

עדי שוסטר: "התקיימו לא מעט דיונים בהקשרים אלה. על מנת לאכוף צריך דרג מדיני. אנחנו דורשים את הנחיית הדרג המדיני". ח"כאמסלם:

"ישבתם איתם? מי זה הדרג המדיני? אני רוצה שם פרטי ושם משפחה". סרן נעמה גת, מיועמ"ש איו"ש: "מתאם הפעולות בשטחים פולי מרדכי מכיר את הסוגיה".

יו"ר הוועדה ח"כאמסלם: "אני מבקש לקבל את כל המסמכים בעניין. זה נתקע אצל מתאם הפעולות? נשאר אצלו כידע אישי?"

ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "התוכנית של התקנות שיפסיקו את מכירת הגזם למפחמות טובה, אבל היא רק תחילת הדרך.

אם לא נוודא שאסור לייבא פחם, התושבים ימשיכו לסבול לפחות עוד שנתיים. שמשרדי האוצר והכלכלה יפעלו לחקיקה.

אני ממליץ להזמין לפה את שר הביטחון שיסביר למה לא נכנסים לסגור 800 מטר ביעבד.

אנחנו שולחים מטוסים לפרק כל דבר שמפריע לנו ולא יכולים לסגור 800 מטר של מפחמות? זה טרור סביבתי".

ח"כיעל פארן: "אני תושבת פרדס חנה ונושמת כל יום אוויר כאילו אתמול היה ל"ג בעומר. לא רק עץ נשרף שם.

אני מתחננת לאשר את התקנות עכשיו. לאותת לחקלאים לשנות דיסקט".

ח"כשולי מועלם: "יש אנשים שחייהם הולכים ומתקצרים, ואנחנו דנים אצל איזה משרד זה חונה.

הכי מקומם שמשרד הכלכלה מציע לנו שידונו בזה כל מיני ועדות משותפות לנו ולרש"פ שכולנו יודעים שהן לא עובדות כבר 5 שנים.

תגידו שמשרד הכלכלה בוחר להיות לא בעסק, או שתמצאו פתרון איך להפוך את הכנסת הפחם ללא חוקי".