אילוסטרציה NHN AI
האם אתם מוכנים לעליית המחירים?
זה מתחיל בטפטוף. עוד שקל על הקוטג', עוד שני שקלים על חבילת הפסטה, חצי שקל שהתגנב למחיר המילקי.
אתם עוברים בסופרמרקט, מעבירים את המצרכים בברקוד, והלב שלכם מחסיר פעימה מול הצג.
"איך הגענו ל-800 שקל על שלוש שקיות?" אתם ממלמלים לקופאית, היא מושכת בכתפיים, ואתם? אתם מוציאים את הכרטיס, מחייבים, וממשיכים הלאה.
ברוכים הבאים לישראל 2026: המדינה שבה לחיות זו פריבילגיה לעשירים בלבד.
התירוץ התורן: מלחמה, לוגיסטיקה וציניות טהורה
אל תטעו, לחברות המזון הגדולות ולרשתות השיווק יש תמיד סיבה טובה. פעם זה "משבר התובלה העולמי",
פעם זה "עליית מחירי הדלק", והיום זה המצב הביטחוני. אבל בואו נדבר רגע על הפיל שבחדר (זה שעולה עכשיו 20% יותר):
בזמן שאתם מחשבים שקלים בקופה, דוחות הרווח של אותן חברות רק הולכים ותופחים.
זו לא כלכלה, זו ציניות. הם מעלים מחירים פשוט כי הם יכולים.
כי הם יודעים שהזיכרון של הצרכן הישראלי קצר יותר מהתור במשרד הפנים, וכי הם מבינים שהצ'ק הפתוח שהממשלה נתנה להם
בדמות חוסר פיקוח ואפס תחרות אמיתית – הוא ההזדמנות הכי טובה שלהם לגזור עלינו קופון.
דור ה- "יהיה בסדר" פוגש את ה- "אין לי ברירה"
הבעיה היא לא רק למעלה, היא גם אצלנו. אנחנו עם של לוחמים, אבל בסופרמרקט אנחנו צאן לטבח.
אנחנו מתלוננים בקבוצות הוואטסאפ, עושים לייק לפוסטים זועמים בפייסבוק,
אבל כשאנחנו עומדים מול המדף? אנחנו לוקחים את המותג היקר והמוכר כי "זה מה שהילדים אוהבים".
התרגלנו למציאות מעוותת שבה חופשה ביוון עולה פחות מסוף שבוע בצימר בגליל,
ושקנייה לבית היא הוצאה שדורשת פריסה לתשלומים. אנחנו מוכנים לעליית המחירים כי הפסקנו להילחם.
הפכנו לצרכנים כנועים שחונכו להאמין שזה "גזיר גורל". ספוילר: זה לא. זו בחירה.
הממשלה: הכתובת על הקיר, אבל הקיר שייך ללוביסטים
איפה נבחרי הציבור שלנו? הם עסוקים בוועדות, בהצהרות לתקשורת ובמלחמות אגו.
יוקר המחיה הפך לסעיף משני בנאומים חוצבי להבות, בעוד שהמיסים העקיפים חונקים את מעמד הביניים.
-
הארנונה עולה? ברור.
-
החשמל מתייקר? בטח, השמש בישראל הרי עולה כסף.
-
מחירי הדיור? הצחקתם אותם.
במקום לפרק את המונופולים, הממשלה מאפשרת להם להמשיך לחגוג על הגב השפוף שלנו. אז כששואלים אתכם אם אתם "מוכנים" לעליית המחירים, השאלה האמיתית היא כמה עוד אתם מוכנים לספוג לפני שתגידו "די".
השורה התחתונה: עליית המחירים הבאה היא לא גזירה משמיים. היא מבחן. מבחן לסיבולת שלכם, לארנק שלכם, ובעיקר לעמוד השדרה שלכם כצרכנים. אם נמשיך לקנות בשקט, המחירים ימשיכו לעלות ברעש.
