הקיוסק ההיסטורי של חדרה חוזר
במסגרת הפעולות והמשאבים הרבים שמשקיעה העירייה בשימור אתרים והשלמת המסלול ההיסטורי של לב העיר, שוחזר גם הקיוסק ההיסטורי שפעל בחדרה, והשבוע נחנך בטקס חגיגי במיקומו החדש בשדרת הרצל.
את טקס חנוכת הקיוסק הוביל ראש העיר צביקה גנדלמן, והשתתפו בו סגנית ראש העיר חדווה יחזקאלי, המשנה לראש העיר ומ"מ יו"ר דירקטוריון חברת התיירות "נחלים" הרב בן ציון נורדמן. מנכ"ל הקרן לפיתוח חדרה תמר בלום, מנכ"ל חברת התיירות "נחלים" עו"ד מתניה כחלון, מנהלת מוזיאון החאן דורית גורן, ורבים אחרים. בטקס בלטו בני משפחת שרשור, שאביהם וסבם דוד שרשוב הפעיל את הקיוסק ההיסטורי בין השנים 1926 ל-1937, וכן בנה של זיוה כהן שהפעילה את הקיוסק משנת 1945 עד 1956.
השחזור כולל את מבנה הקיוסק, שיפעל כמזנון ובית קפה, וכן מרפסת דק ומתחם ישיבה לבאי המקום. את העבודות לשחזור הקיוסק ההיסטורי הובילה הקרן לפיתוח חדרה, והוא ינוהל באמצעות חברת התיירות "נחלים".
ראש העיר גנדלמן הזמין את תושבי חדרה ליהנות מהקיוסק, והבטיח כי בכוונתו לשדרג את השדרה כולה במטרה שתהפוך לאחת מפינות החמד של העיר.
לדברי מנכ"ל הקרן לפיתוח חדרה תמר בלום, שיתוף הפעולה בין עיריית חדרה לבין הקרן לפיתוח יצר מקום אשר ההשראה שלו היא מהעבר, אך ההתאמה שלו היא להווה. "מקום אשר מחיה זיכרון קולקטיבי לאורחות החיים של המושבה חדרה. החיבור למורשת, כמו גם חיבור ליופי, אסתטיקה ואיכויות, אינה מותרות אלא מצרך בסיסי ומקור גאווה לכל מי שאוהב את חדרה".
ומעט רקע על הקיוסק עצמו.
בשנת 1926 הזמין ועד המושבה מקואופרטיב "נגרייה" קיוסק משושה עשוי עץ עם גג אבץ. לפי החוזה, שנחתם בשנת 1926, מחירו של הקיוסק היה 15.5 לירות, ואף שולם מס תרומה לקרן הקיימת כפי שהיה נהוג בעת חתימה על חוזים באותה תקופה. על החוזה היו חתומים ראש ועד המושבה זאב בן יהודה, מזכיר המושבה פנחס ברן, ונציג ה"נגרייה" שמאי קולודני.
הקיוסק נבנה להשכרה, ולאורך השנים עבר שלושה בעלים במקומות שונים במושבה.
על-פי עדויות ומסמכים, משערים שבין השנים 1926 עד 1937 היה הקיוסק שייך לדוד שרשוב ופעל בפינת הרחובות הרברט סמואל ושדרות רוטשילד; בין השנים 1937 ל-1945 למר נחמנזון ברחוב הרצל פינת הרברט סמואל; בין השנים 1945 עד 1956 לזיוה כהן ברחוב הרצל ליד תיכון חדרה, וסיים שם את דרכו במחסן בחצר האחורית של ביתה.
מעדויות שונות עלה כי בקיוסק מכרו גזוז חמוץ ומתוק (לימון ופטל), סוכריות על מקל אשר כונו "בונבונים", גלידה, כריכים, ופלים, ו"סיניים" (כינוי לצעצועי מתכת זולים). בתקופתו של נחמזון מכרו גם מכשירי כתיבה, עטים, מחברות, מחקים וכדומה.
במסגרת השחזור נבנה הקיוסק בבנייה קשיחה עם חיפוי בעץ. הקיוסק משושה, בדומה לדגם המקורי, עם גג אבץ, ו-2 כנפיים נפתחות באשנב המכירה.
לדברי מנכ"ל הקרן לפיתוח חדרה עו"ד תמר בלום, לא מדובר בשחזור מדויק אלא שחזור ברוח התקופה, שנועד להנחיל את סיפור הקיוסק ולהעביר את אווירת הפשטות ואורחות החיים של המושבה הישנה.
בחדרה פעלו במשך השנים קיוסקים נוספים, אבל קיוסק זה היה היפה ביותר בגלל המבנה המשושה, שהיה אופייני לשנות ה-30.
הקיוסק ההיסטורי המשוחזר הוא חלק מהשביל ההיסטורי העובר בין בתי ראשונים ואתרי מורשת מראשית ימי חדרה, ביניהם בית פיינברג, בית קוטלר, מגדל המים, בית רם, גן המייסדים, החאן ובית הכנסת הגדול, בית ועד המושבה, השוק העירוני, בית ספר "אחד העם" שהיה בית הספר הראשון בחדרה, ואתרים נוספים.
המגמה היא להשלים את השביל ההיסטורי בלב העיר, שיקדם תיירות פנים וחוץ ויתקיימו לאורכו פעולות למבקרים וכן לתלמידים ובני נוער להכרת המורשת של ראשוני המתיישבים וסיפור הקמתה של חדרה.
