כוח המחשבות: ניסוח פנימי מחדש יוצר חוויות שונות
כמה פעמים ביום אנחנו עוצרים לרגע כדי להקשיב לקול הפנימי שלנו? לא לזה שמקריא לנו חדשות או תזכורות, אלא לזה שמדבר בתוכנו – לפעמים בעידוד, לפעמים בביקורת.
הקול הזה שמגיב לכל מה שקורה – מהחמצה קטנה ועד לחץ בעבודה, מהערה סתמית ועד מילה שנאמרה בלי כוונה.
מה שאנחנו אומרים לעצמנו, האופן שבו אנחנו מספרים לעצמנו את מה שעובר עלינו, משפיע ישירות על מה שנרגיש, על איך נגיב, ועל איך נמשיך את היום.
זו לא רק תחושה – זו תובנה שמבוססת על מחקר פסיכולוגי ברור: הדרך שבה אנחנו מנסחים את המציאות, משנה את החוויה שלנו בתוכה.
ניקח לדוגמה מצב שבו ביטלו לנו פגישה ברגע האחרון. אם המחשבה שלנו תהיה "כמובן, שוב מבטלים עליי – כנראה אני לא מספיק חשוב", נרגיש תסכול או דחייה.
אבל אם נאמר לעצמנו: "חבל, אבל זה קורה. ננסה לקבוע מועד אחר", נחוש הרבה יותר רוגע, ונמשיך הלאה בלי להעמיס על עצמנו רגשות מיותרים.
אותו מקרה, שתי מחשבות שונות – שתי חוויות שונות לגמרי.
המוח שלנו שומע את הדיבור הפנימי שלנו כל הזמן. ואם אנחנו מרבים לחזור על משפטים כמו "אני לא מספיק טוב", "אני תמיד נכשל", או "למה כלום לא מסתדר לנו?" – אנחנו מתחילים להאמין לזה.
אבל יש אפשרות אחרת. לא להמציא מציאות ורודה – אלא לנסח אותה בצורה שתתמוך בנו, ולא תפגע.
במקום לומר "אנחנו לא מצליחים עם אנשים", אפשר לנסח: "קשה לנו לפעמים ליצור חיבור, אבל זה משהו שאפשר ללמוד".
במקום לחשוב "אנחנו תקועים", אפשר לומר: "אנחנו בתקופה מורכבת, אבל זה לא אומר שאין תנועה מתחת לפני השטח".
תהליך כזה של תשומת לב לדיבור הפנימי ושינוי הניסוח שלו – נקרא שינוי קוגניטיבי.
זהו תהליך שבמהלכו אנחנו לומדים לזהות מחשבות שמחלישות אותנו, לעצור אותן, ולהחליף אותן במחשבות שמביאות איזון, בהירות וכוח.
זה לא תרגיל של חשיבה חיובית מוגזמת – אלא בחירה להפסיק להחמיר עם עצמנו כשגם ככה לא קל.
כי הרבה פעמים, לא מה שקורה לנו מכביד – אלא מה שאנחנו חושבים על זה.
וכשהמחשבה משתנה – גם התחושה משתנה.
אז איך מתחילים?
קודם כול, נשים לב. נזהה את המילים שאנחנו אומרים לעצמנו כשקשה, כשאנחנו מתאכזבים, כשאנחנו לחוצים.
אחר כך נבדוק – האם אנחנו מדברים לעצמנו באופן שהיינו מדברים לאחרים?
ואז נתרגל ניסוח מחודש. לא מזויף – אלא כזה שמציע פרשנות מרוככת, אנושית, חומלת יותר.
ובכל פעם שנשכח, נזכיר לעצמנו: גם זה חלק מהתרגול.
גם כשאנחנו חוזרים להרגלים ישנים – אפשר לעצור, לנשום, ולשאול:
מה יכול לעזור לנו עכשיו? מה אנחנו יכולים לומר לעצמנו – שיקל במקום להכביד?
כי המילים שאנחנו אומרים לעצמנו מלוות אותנו כל היום. ואם כבר הן איתנו כל כך הרבה – למה שלא נהפוך אותן לחברה טובה?
