"לראות ילדים במצוקה זה תמיד קשה"
כששמעה על רעידת האדמה בנפאל חשה ד"ר עדי קליין, מנהלת מחלקת הילדים ב"הלל יפה", צורך אדיר לקחת חלק בטיפול בנפגעים הרבים. היא החליטה לצאת עצמאית לנפאל ולהצטרף למשלחת הישראלית שהקימה במקום בית חולים שדה.
ד"ר קליין יצרה קשר עם ד"ר בדר טריף, סגן קצין רפואה ראשי ומפקד המשלחת הרפואית, מפקד בית חולים השדה, גם הוא רופא ילדים. "מתוך הקשר שנוצר עימו בזמן שעבדנו יחד ב"הלל יפה", הרשיתי לעצמי להיות מעט "חצופה" ולבקש להצטרף לבית החולים הצבאי ולסייע בטיפול בילדים", מספרת ד"ר קליין. "לקח מספר ימים עד שקיבלתי אישור, בכל זאת, לא בדיוק אזור שרצוי להסתובב בו כרגע, אבל בזכות ד"ר בדר, ששמח על נכונותי, העניין התאפשר והצלחתי לעלות על טיסה לקטמנדו ומשם לאוהלי הסיוע, כמתנדבת".
ד"ר קליין טסה בשבוע שעבר וחזרה אתמול יחד עם המשלחת שסיימה את תפקידה בנפאל. "השהות בנפאל כללה לינה באוהלים ומסדרי בוקר, והרבה מאוד אלמנטים צבאיים שכבר שכחתי מהם", היא מספרת, "אבל בעיקר, מה שעשינו רוב היום היה טיפול במלר"ד (מחלקה לרפואה דחופה) בילדים – פחות בכאלו שנפגעו כתוצאה מרעידות האדמה, אלא יותר תחלואה נלווית, שלא נמצא לה פתרון במסגרת שירותי הרפואה המקומית, כגון: מחלות שלשולים והתייבשות, כתוצאה מתנאי היגיינה קשים וצורך במתן עירוי נוזלים, מחלות חום".
ביום האחרון לפני הטיסה, יצאה ד"ר קליין יחד עם רופאי ילדים נוספים מחוץ לעיר קטמנדו לשם טיפול בנפגעים רבים, ביניהם ילדים שאינם מצליחים להגיע לקבלת טיפול בעיר הבירה. המשלחת המצומצמת הקימה מרפאה ניידת בשוק המקומי, בגשם שוטף, וטיפלה בילדים שסבלו מכאבים בעקבות שברים וחבלות, זיהומים שהתפתחו בפצעים קיימים ועוד.
ד"ר קליין מתארת אוכלוסייה מקומית מסבירת פנים ואוהדת, שעיקר מחסורה הוא במקומות לינה, מפאת חוסר היכולת לחזור לגור בבתיהם הרעועים או הבלתי קיימים. לכן, המקומיים שמחו מאוד לקבל אוהלי שינה, לאחר פינוי המשלחת חזרה לישראל.
"שמחתי מאוד שיכולתי להיות לעזר, גם אם רק לשבוע קצר", מסכמת ד"ר קליין את החוויה. "כרופאת ילדים, לראות ילדים במצוקה, זה תמיד קשה, כל שכן, שאת יודעת שהם לא חוזרים לתנאי הבראה תקינים, כפי שהייתי מעדיפה ומאחלת. אני שמחה על ההתעקשות שלי לנסוע, ושמחה שיצא לי לקחת חלק במתן סיוע לאחר האסון הנורא שאירע לעם הנפאלי".
אהרון וינטר
13/05/2015יפה ונאה וראוי להערכה !
במחשבה שניה : יש מקום להתנדבות באזור? אולי בארץ? לתת מה שהקופות לא נותנות או בגלל מצוקות כלכליות של המטופלים ?
ברכות והצלחה !