הפסולת החקלאית – מכת מדינה ואיום לאומי על ביטחון המזון

מהחממות ועד המטעים איך הפסולת החקלאית הופכת לכלי נשק אקולוגי הרסני

הפסולת החקלאית בישראל הולכת ומצטברת – ניילונים, רשתות, חוטים, טפטפות, צינורות, חממות שהתפרקו, גזם ושלפים שנשארים אחרי קציר. חלק מהחקלאים מנסים להתמודד עם הבעיה בדרכים עצמאיות, אך לרבים אין אמצעים כלכליים לכך. התוצאה: השדות הפתוחים מתמלאים שאריות, הקרקע נפגעת, ומחלות ומזיקים מתפשטים. וועידת ישראל לחקלאות 2025 שתפתח השבוע בירושלים תעסוק גם השנה בנושא חשוב זה כדי לחזק את חשיבות ביטחון המזון של ישראל.

דובי גודינגר: "בלי טיפול בפסולת – לא יהיה ביטחון מזון"

לדברי דובי גודינגר, מנהל חברת 'פלפל סידס' (זרעים) ויו"ר שולחן עגול של פסולת חקלאית בוועידה:  "בכל רחבי המדינה מצטברת פסולת חקלאית בהיקפים עצומים – חומרים פלסטיים, חממות שפורקו, גזם ושיירי גידולים. כל אלה מהווים מצע למחלות, וירוסים וחיידקים ומהווים איום ישיר על ביטחון המזון של מדינת ישראל. הפתרון לא יכול להיות נקודתי או מקומי – זו בעיה לאומית. המשרד להגנת הסביבה חייב לקחת פיקוד, להקים יחידה ייעודית לניהול ומחזור פסולת חקלאית, ולפעול בשיתוף משרד החקלאות ומשרד האוצר. יש דוגמאות ברורות ממדינות אירופה, שם נושא המחזור מטופל באופן מסיבי כחלק אינטגרלי מהחקלאות. אם בישראל לא ננקוט צעדים דומים, הייצור החקלאי ייפגע קשות."

דניאל מורגנשטיין: "הפסולת מביאה מגיפות, הרעלות ואסון אקולוג והופכת לכלי נשק אקולוגי""

לדברי דניאל מורגנשטיין, מושבניק, לשעבר כלכלן וכיום אקולוג, יועץ סביבתי ומתכנן אורבני: "הבעיות אינסופיות. פסולת בעלי חיים שלא עוברת טיפול נכון – גופות של בעלי חיים, חלקים לא ראויים לעיבוד – עלולה לגרום להתפשטות מגיפות. כיום קולט את הפסולת הזו מפעל 'פסדין', שמייצר ממנה מזון לבעלי חיים. זו דרך נכונה, אבל השירות עולה כסף ולא כל חקלאי מוכן לשלם.

בצד הצומח – שורפים שלפים וגזם בשדות. השריפות האלה מייצרות גזי חממה ותורמות באופן ישיר להתחממות הגלובלית. במקום זאת אפשר להטמיע את השלף בקרקע כדשן אורגני, או להפוך את החומר לשכבת חיפוי במטעים ובפרדסים. מעבר לפגיעה הישירה בקרקע ובמים, הפסולת הופכת גם לכלי נשק אקולוגי. בעלי הדרים מרעילים פגרים כדי להדביר זאבים, אבל הנשרים והעורבים הם שנפגעים – וזה מדרדר את המערכת האקולוגית כולה."

גם דובי וגם דניאל מסכימים: יש פתרונות טכנולוגיים ומסחריים – אך הבעיה היא אכיפה והיעדר מדיניות לאומית כוללת. מצד אחד למשרד החקלאות אין מספיק פקחים, המשרד להגנת הסביבה כמעט ואינו אוכף בשטח ומצד שני אין סבסוד או תמריצים כלכליים שיקלו על החקלאים למחזר.

מורגנשטיין מוסיף: "קודם כל חייבים הסברה ליצירת מודעות אמיתית. אחר כך – אכיפה נוקשה. רק כך נוכל למנוע את המגיפה האקולוגית שמתחילה כבר היום."

בוועידת ישראל לחקלאות שהתקיימה בשנה שעברה הוצגו נתונים מדאיגים: בישראל מצטברים מדי שנה מאות אלפי טונות של פסולת חקלאית, שרק חלק קטן מהם ממוחזרים. הדוברים הסכימו כי הבעיה אינה נקודתית אלא מערכתית, ודורשת התערבות ממשלתית.

בין הפתרונות שעלו:

• מחזור פסולת חקלאית בקנה מידה ארצי – הקמת מתקני השבה ותחנות מיון.
• חובת אחריות יצרן – חיוב מפעלי פלסטיק לחממות ולטפטפות לקלוט חזרה את חומרי הגלם.
• שימוש בגזם – כחומר לייצור קומפוסט, לרפד בלולים ולשימוש ברפתות.
• עידוד סבסוד – מתן מענקים ממשלתיים להקמת מפעלי מיחזור חדשים לצד חיזוק קיימים.
• הגברת אכיפה – יותר פקחים שיוודאו עמידה בתקנות בשטח.

גם השנה בוועידה מקיימים החקלאים דיון עמוק בנושא ויוצאים בקריאה דחופה למדיניות לאומית:

הפסולת החקלאית בישראל איננה בעיה מקומית של חקלאי כזה או אחר – היא אתגר לאומי המשפיע על בריאות הציבור, על איכות הסביבה ועל עתיד ביטחון המזון. מוסיף גודינבר "אם משרד החקלאות רוצה להתגאות בביטחון המזון של ישראל – הוא חייב להתחיל מהפסולת החקלאית. בלי זה, פשוט לא יהיה לנו מזון."

ועידת ישראל לחקלאות ה 16– היא הוועידה החקלאית היחידה שנערכת בעקביות מדי שנה מאז 2010, עם קהל איכותי ומקבלי החלטות. הוועידה שתתקיים בין ה-2-4 לספטמבר במלון בראון בירושלים, מפגישה בין מקבלי החלטות ומובילי דעה מהשורה הראשונה: ראשי מערכת החקלאות, מנהיגי ההתיישבות העובדת, נציגי הארגונים החקלאיים, אנשי ממשל, בכירי המשק והכלכלה, יצואנים, רשתות שיווק, יצרני ומשווקי תשומות חקלאיות, חוקרים, אנשי אקדמיה ותקשורת, חקלאים מובילים ועוד.

במהלך שלושה ימים צפופים של דיונים, הרצאות ומפגשים, תעמוד השנה במוקד הוועידה השאלה הבוערת: “למה יקר לחיות בישראל? ואיך מורידים את מחירי התוצרת החקלאית – פירות, ירקות, בשר, דגים, דבש ועוד?”

הוועידה מתקיימת בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות, מרכז השלטון האזורי, קק"ל, תנועת המושבים, התנועה הקיבוצית, קרן קנט ומועצה אזורית רמת נגב. לפרטים נוספים על הוועידה: https://mashov.co/