בעקבות גל ההטרדות המיניות, ראשות רשויות אומרות די

על רקע גל החשיפות בנושא ההטרדות המיניות שמקבל לאחרונה נפח רב בשיח הציבורי בעולם בכלל ובישראל בפרט, החליטו להתכנס למאבק משותף ראשי הרשויות הנשים ברחבי הארץ כדי לפעול בנושא. בימים הקרובים יקיימו סדרת פגישות אשר הוגדרו כדיוני חירום. אחד הדברים שהן מבקשות לשנות: "לא ייתכן שיש רק 6 נשים מתוך 257 ראשי רשויות"

בשיח שהתקיים באולפן ynet חמש נשים העומדות בראש רשויות מקומיות בארץ כדי לדון בנושא: ראש המועצה האזורית בני שמעון, סיגל מורן; ראש המועצה המקומית גני תקווה, ליזי דלריצ'ה; ראש עיריית יהוד-מונוסון, יעלה מקליס; ראש המועצה האזורית יואב ד"ר מטי צרפתי-הרכבי; וראש עיריית אור יהודה ליאת שוחט.

סיגל מורן: "נדמה שאין אישה שלא נתקלה בהטרדה מינית כזאת או אחרת. אני באופן אישי לא יכולה לציין אירוע קיצוני במיוחד, אבל זו שאלה של הגדרה. הסיבה שאנחנו כאן, כמו התופעה שקורית בתקופה האחרונה, היא שזאת נורמה. בשיח, בטח פעם אבל לצערנו גם היום, זה דבר נורמטיבי. אנחנו באנו לכאן להגיד: לא עוד. לא יכול להיות שזו תהיה הנורמה. בוא נצא מנקודת הנחה שנשים חזקות יוטרדו פחות, כי הן יהיו פחות סובלניות ויהיה להן יותר כוח לעמוד על דעתן. יושבות כאן בחדר חמש מתוך שש נשים שעומדות בראשות רשות בישראל מתוך 257 רשויות מקומיות ואזוריות. אם יהיו יותר נשים בעמדות מפתח, אם יהיו יותר נשים חזקות, ייתכן שזה גם ישפיע על ההתמודדות של החברה עם הנושא של ההטרדות המיניות. בסופו של דבר הכול מתחבר".

ליזי דלריצ'ה: "אני חייבת להגיד שבעיניי כלום לא השתנה. המציאות לא השתנתה. הטרידו בעבר ומטרידים גם היום. הדבר היחיד שהשתנה זה המציאות התקשורתית. היום מדברים על זה יותר. זה נותן אומץ. זו תופעה חיובית שמעודדת נשים לצאת החוצה. אבל עדיין מאוד קשה לאישה להתוודות או לספר, והדבר היחיד שהשתנה זה שהיום אישה מוטרדת יכולה לכתוב גם פוסט בפייסבוק, וזה יעזור לה הרבה יותר מהר לצאת החוצה ולספר. אני יכולה לתת דוגמה מהארגון שלי. כשאישה מנהלת את הארגון, כולו רגוע בנושא הזה. יש קודים של ניהול ובניהול הנשי אין אלמנט של כוח. יש אלמנטים של איכות ושיח".

מטי צרפתי-הרכבי: "השינוי המהותי שקרה בחברה הוא שהנשים הפסיקו לשתוק. מה שאני לא הוצאתי החוצה כנערה, כצעירה, כחיילת, כסטודנטית שחוותה הטרדות – היום אנחנו מהר מאוד מגיבות. אולי כך גם חינכנו את הבנות שלנו, וזה השינוי: אנחנו לא שותקות".

ליאת שוחט: "אני עדיין חושבת שזה לא מספיק, כי גם היום, כשנשים נחשפות ומציגות את מה שהן עברו, עדיין החברה בישראל או מפקפקות באמינות שלהן או טוענת: מה נזכרתן עכשיו? יש שינוי, אבל הוא לא מספיק".

יעלה מקליס: "נשים רכשו ביטחון ביכולות שלהן ובמסגרת החברתית שלהן ובעוצמות שלהן והן יכולות לחשוף עכשיו את הדברים שהן מתמודדות איתם. ברגע שיש את הכוח הזה, אישה יכולה להתמודד הרבה יותר בקלות. כשהחברה כולה נותנת לזה גם לגיטימציה, אז אישה כבר לא מפחדת כמו בעבר לחשוף את עצמה לסיטואציה הלא-נעימה הזאת".