איך גורמים לילד לאכול ירקות
המודעות לצריכת אוכל בריא, עשיר בוויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים הולכת וגוברת. אנחנו מודעים להשפעתה החיובית של התזונה הבריאה על גופינו, על התפתחותו התקינה ועל חיזוקה של המערכת החיסונית, ומנגד גם מודעים להשפעה השלילית של מזון תעשייתי ומעובד.
ומה קורה עם הרגלי התזונה של הילדים שלנו? איך נגרום גם להם לאכול אוכל בריא במקום לבחור בג'אנק-פוד הזמין? ישנן כמה שיטות ודרכים לגרום לילדים להיפתח לאוכל הבריא, אך לפני שנמנה אותן חשוב לזכור: הגישה שלנו, המבוגרים, היא המפתח! אם נגיע לנושא בגישה של: "אין סיכוי. הילד שלי לעולם לא יאכל קינואה" או "אני מכיר את הילד שלי – הוא אנטי ירקות" או "הם יעדיפו להישאר רעבים ולא לאכול את זה" – אז באמת לא נצליח לשנות את הרגלי התזונה של ילדינו ולא נביא לשינוי המיוחל. זכרו: גישה חיובית = הצלחה מעשית.
רוויטל אדמוני, מחברת תוכנית הלימודים "אוכלים בריא" עבור משרד החינוך וכוכבת בית ספר לשפים צעירים בערוץ 2, מנדבת מספר שיטות שייגרמו לילד לאכול בריא:
- ארוחות משפחתיות – ממחקר עולה, כי ילדים שתמיד אכלו ארוחות משפחתיות אכלו בממוצע 125 גרם יותר פירות וירקות ליום בהשוואה לאלו שמשפחותיהם דיווחו שאף פעם לא אכלו ארוחות משפחתיות. בנוסף, ילדים להורים שחתכו להם ו/או איתם את הפירות והירקות אכלו 44 גרם יותר ליום בהשוואה לילדים שהוריהם לא עשו כן.
- שיתוף – לשתף את הילד בהכנת הארוחה – לתת לו לערבב, ללוש, לקצוץ – כל מה שיגרום לו להרגיש שותף בהשגת הארוחה. בבתי ספר מתקיימים שיעורי בישול (תוכניות העשרה במסגרת תל"ן ובמסגרות פרטיות) אשר בהם הילדים נחשפים לירקות / פירות / קטניות תוך שהם מכינים מאכל חדש בכל שיעור. ההתנסות החווייתית הזו גורמת לילד להיות מעורב דרך החושים בהכנת המאכל ובכך יוצרת אצלו דחף לטעום את מעשי ידיו. כך קורה שילדים שבבית לא מסכימים שחתיכת מלפפון או עגבנייה יבואו במגע עם שאר האוכל בצלחת שלהם טועמים ירקות כמו: סלרי, ברוקולי ועוד.
- הומור ויצירתיות – לסדר יחד עם הילד את האוכל בצלחת בצורה מעניינת ומקורית לדוגמה: ארוחת ערב המורכבת מירקות, אבוקדו ופרוסת לחם – ניתן לעצב פרצוף על הצלחת בעזרת מרכיבי הארוחה: המלפפונים ישמשו כעיניים, האבוקדו יהיה האף, העגבנייה תהיה הפה והלחם יונח משני צידי הצלחת כלחיים. ניתן אפילו לספר סיפור המושתת על הצורה שעיצבנו וכל פעם לאכול ירק אחר כחלק מהסיפור.
- שימוש בטעמים מוכרים – כשרוצים לגוון את האוכל במזון שהילד טרם הכיר חשוב שנעשה לו את התיווך הזה בעזרת טעמים המוכרים לו על מנת שירצה לטעום. למשל אפשר לומר לילדים שהקינואה דומה מאוד לפתיתים במראה (עיגולים קטנים) וגם את הטעם שלה הם בטוח יאהבו. דוגמה נוספת לשימוש בטעמים מוכרים היא כאשר משלבים בצלחת גם את האורז הלבן המוכר לילדים וגם אורז מלא. לא זה לצד זה, אלא שניהם יחד בתבשיל אחד.
- דוגמה אישית ועקביות – אם הילדים יבינו שזו ארוחת הצהרים היום, יראו שאנחנו אוכלים את האוכל הזה ואף נהנים ממנו – גם הם יצטרפו לאכילה. גם אם זה לא יקרה בפעם הראשונה (בכל זאת, לוקח זמן להתרגל לשינויים), זה יקרה בסופו של דבר. אל ייאוש, חשוב שנהיה עקביים. אחרי הכול מדובר בבריאות ילדינו.
