תעודת הוקרה למשפחת אסירת ציון מאתיופיה

במלאת שנה לפטירתה של מקונן מוצ'ט ז"ל, אסירת ציון יוצאת אתיופיה, נערכה בשבוע שעבר אזכרה בנוכחות רבים מבני הקהילה האתיופית. ראש העיר, צביקה גנדלמן, ריגש את בני המשפחה כשהעניק להם תעודת הוקרה על פעילותה בהעלאת יהודים לישראל למען הגשמת החלום הציוני.

בתעודת ההוקרה שהעניק גנדלמן לבנה, נגה ברהנו, נכתב: "תעודה זו מוענקת לזכרה של אסירת ציון מקונן מוצ'ט, כהוקרה על הקרבתה להגשמת החלום הציוני, מעורבותה בעליית יהודי אתיופיה לישראל, תרומתה לעיצוב אופייה של מדינת ישראל כביתם של יהודי כל העולם, וחלקה בהגברת המודעות למורשת העדה האתיופית ולמורשת אסירי ציון, הנעדרים והנספים".

באזכרה השתתפו קייסים מחדרה, יו"ר ארגון "אסירי ציון, משפחות הרוגי מלכות ונעדרים יוצאי אתיופיה", אדיסו רובל, וכן רבים מבני קהילת יוצאי אתיופיה ואסירי ציון מחדרה ומרחבי הארץ, שהגיעו לחלוק כבוד לזכרה של מקונן ז"ל שהייתה מוכרת ואהודה על בני הקהילה בישראל.

בני המשפחה והנוכחים הרבים הביעו התרגשות רבה מהמעמד ומההכרה לה זכתה מקונן ז"ל מידי ראש העיר עשרות שנים מאז עלתה ארצה. גנדלמן אמר לאסירי הציון הרבים שנכחו במעמד: "בסבל רב ובהקרבה גדולה הייתם שותפים להעלאת יהודים לארץ הקודש, וזה המקום להביע תודה והוקרה".

ראש העיר הדגיש כי חדרה מכבדת ומעריכה את פעילותם של אסירי ציון, והזכיר כי ביום העצמאות האחרון נבחר נציג הארגון, אשר טגאי, להדליק משואה על הבמה המרכזית.

בישראל חיים כ-600 אסירי ציון יוצאי אתיופיה שהמדינה מכירה בהם ככאלה בזכות פעילותם במבצעי העלאת יהודי אתיופיה לישראל, וכ-30 מתוכם חיים בחדרה.

רובם מאוגדים בארגון "אסירי ציון, משפחות הרוגי מלכות ונעדרים יוצאי אתיופיה (ע"ר)", שהוקם בשנים האחרונות במטרה לפעול להכרה בהם כאסירי ציון והרוגי מלכות, לפעול להגברת המודעות בקרב אזרחי המדינה למורשת העדה האתיופית בכלל ולמורשת אסירי ציון, הנעדרים והנספים.

מדובר ביהודים שהושמו בכלא בין השנים 1974 עד 1988 באשמת פעילותם הציונית להעלאת בני העדה לישראל. פעילים רבים אשר הקדישו את חייהם להגשמת החלום של עליית יהודי אתיופיה לישראל הושלכו לכלא באתיופיה ובמדינות שכנות, ביניהן סודן, וריצו תקופות מאסר ממושכות.

האסירים עברו בכלא עינויים אכזריים וספגו השפלות קשות על רקע יהדותם ופעילותם למען יהדות אתיופיה. חלק מהאסירים מצאו את מותם בכלא, ואלה ששרדו הצליחו לעלות לישראל.

למרות פעילותם המרשימה, תוך נכונות להקריב את חייהם, מעטים בישראל מודעים לאסירי ציון יוצאי אתיופיה, ולכן אינם זוכים להערכה המגיעה להם.