משט הבנים
מאת מיה ישראלי
זו השנה השלוש עשרה שבה התקיים משט הבנים ע"ש רס"ל ניר קריצ'מן ז"ל לוחם השייטת שנהרג בהתקלות עם מחבלים לפני שלוש עשרה שנים במבצע "חומת מגן" באזור שכם. המשט, שהתקיים במועדון הימי בחדרה ביום שבת, נועד להנצחת זכרו של ניר ולזכרם של בני המועדון הימי בחדרה שנפלו במערכות ישראל.
האירוע נפתח בשעה 10 בטקס הזכרה ימי על קו המים, אח"כ יצאו השייטים, מבוגרים וילדים, לתחרויות שייט במגוון כלי שייט. בינתיים על החוף התקיים הפנינג שכלל שלל הפעלות ופעילויות לילדים, הכנת עפיפונים, מתנפחים, מעגל מתופפים. ובשעה 14:00 התקיים טקס חלוקת גביעים, בצורת ספינה מקרמיקה, שעיצבה הדס, אימו של ניר.
את הרעיון לקיים משט לזכרו של ניר הגה חברו הטוב אביעד מונצ'יק. "רצינו הנצחה שמחה. המיקום שנבחר משלב את האהבה של ניר לים והשעות הרבות המשותפות שבילינו בים, ואת העיסוק שלי בשייט ובהדרכה ולכן זה סוג של אירוע שאני מכיר ומחובר אליו. הרעיון היה לעשות הפנינג גדול שמאפשר לכולם להגיע ליום של כייף לים, שכולל תחרות וגם בילוי על החוף. המטרה הייתה שתהיה חוויה שתהפוך למסורת שניפגש בים איפה שניר אהב לבלות. זו יוזמה משותפת עם המועדון הימי בחדרה. המועדון רצה להנציח את ניר וגם לייצור אירוע שייט גדול לשייטים מכל האזור".
"הכרנו בתיכון ומיד התחברנו", מספר אביעד. "זאת הייתה חברות מאוד חזקה שנמשכה גם לאורך הצבא. היינו מאוד דומים, באופי בביקורתיות ובציניות, היה חיבור מאוד חזק. זאת הייתה חברות הכי טריוויאלית והכי רגילה ורק כשהוא איננו מרגישים בחסרונה. הוא גם הכיר לי את מי שהפכה לאישתי. ידעתי שהוא יהיה תמיד לצידי. היו לו הרבה חברים שהכרתי רק אחרי שנהרג".
"ניר היה פעיל במועדון בתור נער", מספר פניאל אביו של ניר, "וגם כחייל כשהיה מגיע לחופשות היה מקבל סירה "סנונית" ויוצא להפליג. לפני כשבע שנים תרמנו סירה למועדון שמאפשרת לנערים להפליג לים, ומשמשת כמסגרת טיפולית ומהווה גם סירה מרכזית במשט".
ניר, שכאמור שירת בשייטת נהרג ב-22.4.2002, חודש לפני שמלאו לו 23 שנה, וחודשיים לפני שאמור היה להשתחרר משירות הקבע. היו לו כבר תוכניות לנסוע לטיול לחו"ל וגם מה לעשות לאחר מכן.
"בשנת 2002", מספר אביו, "הוא נמנה על הצוות הוותיק של השייטת שלקחה על עצמה משימה קשה מאוד לעצור את הפיגועים הקשים שהיו אז בארץ ולהילחם בטרור".
בחודש מרץ 2002 הצוות של ניר השתלט על ספינת הנשק 'קארין A' שהובילה נשק לרשות הפלשתינית, מה שנראה אז כגולת הכותרת של פעילותו הצבאית. אבל בסוף מרס 2002 החל מבצע 'חומת מגן', וניר וחבריו נטלו חלק פעיל בלחימה. לאחר שהשתתפו בכיבוש מחנה הפליטים בג'נין, הם המשיכו לסרוק ולתפוס מחבלים רבים.
ביום י' באייר תשס"ב (22.4.2002) במהלך סריקות אחר מחבלים בעצירה-א-שימליה, מצפון לשכם, ניר נורה מטווח קצר על-ידי מחבלים שהיו מבוקשים מספר שנים, הם עשו את הפיגוע במלון פארק בנתניה בליל הסדר, ונפגע בראשו. שניות מספר לאחר מכן הרגו חבריו את המחבלים. ניר פונה לבית-החולים שיבא בתל השומר ושם נפטר.
"זו הייתה תקופה מאוד משמעותית", מספר אביו של ניר. "ניר וחבריו השתתפו בעשרות פעולות ומבצעים. את זה ידענו רק אחרי מותו. אחרי שנהרג גם הבנו עד כמה ניר היה משמעותי בשייטת ובין החברים, שהיה מוביל ועד כמה סמכו עליו".
משפחתו של ניר היא משפחה חדרתית שורשית – סבו הגיע לחדרה בגיל 8 לפני 83 שנה. אביו פניאל, שנולד בחדרה, עוסק בצילום ועריכת וידאו ועובד במשרד הרווחה בתוכנית של התמודדות מול אלימות. אימו הדס, שהייתה שנים רבות מורה בבי"ס נעמת, פרשה לפנסיה מוקדמת ומתעסקת בקרמיקה פיסולית. ניר היה ילד סנדוויץ, אחיו רן גדול ממנו בשנתיים ואחותו סיון קטנה ממנו ב-5 שנים.
בני משפחתו של ניר הקימו לזכרו את עמותת 'ניר 13', שפועלת לקידום פרויקטים חינוכיים לנוער ולקהילה בשיתוף השייטת. בין הפעולות: חוג כושר קרבי לנוער לפני גיוס, תרומת סירה למועדון הימי בחדרה, הקמת בית-ספר לצלילה, ארגון משט שנתי לזכר ניר ועוד.
אנשי שייטת 13 החליטו להנציח את שמו של ניר בהקמת עמותת 'נירים', שפועלת בשני מישורים: פעילות קהילתית ומפעילה כפר נוער. העמותה שמה לה למטרה להיות נושאת הדגל בכל הנוגע לחינוך למצוינות לנוער שנשר ממסגרות פורמליות. מדובר בתוכנית חינוכית ייחודית, הנבנית במסגרות שונות של העמותה בעזרת יועצים מומחים, צוותי היגוי ומוסדות להשכלה גבוהה. התוכנית מקנה לנוער זה, במסגרת פנימייה, יכולת להגיע להישגים לימודיים, הפנמת ערכים, העצמה אישית ומוכנות לשירות ערכי בצה"ל.
יוזם הרעיון הוא מפקד הצוות של ניר שהיה בעצמו מה שמוגדר נער בסיכון. הוא התחבר לנוער קשה מאור עקיבא ונגרר לביצוע עבירות על החוק. אביו לקח אותו לארה"ב ושם במסגרת טיפולית מיוחדת עבר מהפך, הוא התגייס לצה"ל והגיע לקצונה ביחידה מובחרת.
לאור השינוי שעבר הוא רצה לעזור לנוער שזקוק לשינוי והקים מסגרת כזו גם בארץ. הדגם נלקח מארה"ב תוך התאמה לארץ וכך נולדה תוכנית ייחודית ובמסגרתה הוקם בשנת 2003 כפר הנוער נירים בבוסתן הגליל מצפון לעכו. הפרויקט הקהילתי התחיל באור עקיבא וקיים בעוד 10 ערים ברחבי הארץ כולל באולגה בחדרה.
הקבוצות קולטות נערים שנמצאים בנשירה או בנשירה סמויה במטרה להחזיר אותם לתפקוד רגיל במסגרת ביה"ס והמשפחה, מתוך מטרה שיתגייסו לצה"ל וישרדו את שלוש השנים הקשות של הצבא. לכן חלק מהפעילויות הן פעילויות אתגריות הישרדותיים. בכפר הנוער לומדים 120 בני נוער.
רבים מבני הנוער בנירים מגיעים להישגים הנמצאים הרבה מעבר לחלומותיהם. החיוך של נערה שהפסיקה ללמוד בכיתה ח' (ועד אז כבר הספיקה ל"היפרד" משבעה מוסדות חינוכיים שונים), ומחזיקה בידיה תעודת בגרות בממוצע 90, והאור על פניו של נער שהגיע ל"נירים" במקום למאסר, כשהוא מתבשר שעבר גיבוש לסיירת צנחנים – הם תמצית הסיפור.
המשט, כאמור נקרא משט הבנים לזכר 4 חיילים נוספים בני חדרה שהיו פעילים במועדון הימי ונפלו במערכות ישראל בין השנים 1967 ל-1973: אלי כהנא, קובי קוינשטוק, בנימין שולמן ואלכסנדר הלביץ. יהי זיכרם ברוך.
