בכירה לשעבר בפרקליטות בביקורת חריפה על פרשת יצחק קשת, ראש עיריית חריש

בכירה לשעבר בפרקליטות על פרשת יצחק קשת: "תיקי עבירות המין בפרקליטות ובמשטרה – תקלה מתמשכת הפוגעת אנושות באמון הציבור"
פחות מחודש לאחר מעצרו של ראש עיריית חריש, יצחק קשת, הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו מעשים מגונים בחמש מתוך שבע נשים שהתלוננו נגדו. למרות החשדות החמורים לאונס בתחילת הפרשה, סעיף זה לא נכלל בכתב האישום. לצד עבירות המין, הואשם קשת גם בשבעה מקרים של מרמה והפרת אמונים, בטענה שניצל את מעמדו לשם קיום קשרים מיניים עם נשים העובדות בעירייה או שפנו לקבלת שירותיה.
עו"ד נאוה טולדנו יהודה, בכירה לשעבר בפרקליטות המדינה, המתמחה בייצוג נאשמים בעבירות מין, מותחת ביקורת על התנהלות המשטרה והפרקליטות בפרשה זו ובתיקי עבירות מין נוספים שנפתחו בשנים האחרונות: "שוב ושוב אנו עדים לפרסומים תקשורתיים מפוצצים וחשדות חמורים שמסתיימים בהגשת כתבי אישום מינוריים ודלים" אומרת עו"ד טולדנו יהודה.
"מדובר בתופעה מטרידה ביותר" מדגישה עו"ד טולדנו יהודה. "הפרסומים המתלהמים בתחילת הפרשות משאירים רושם של חשדות חמורים ביותר, אך ההוכחות והראיות שלבסוף מוצגות בפני בית המשפט חלשות או בלתי מספקות. כתוצאה מכך, נוצרת פגיעה קשה הן בנאשמים ששמם מוכתם לנצח, והן במתלוננות שחשות נבגדות על ידי המערכת האמורה להגן עליהן."
עו"ד טולדנו יהודה מסבירה כי בפרשת יצחק קשת, כמו בתיקים דומים אחרים, עולה קושי גדול לפרקליטות להוכיח עבירות מין במצבים שבהם מדובר במתלוננות בגירות. לדבריה, "במצבים אלו, אם לא מדובר על מעשה שנעשה תוך הפעלת כח, על הפרקליטות לבחון אם התקיימו יחסי מרות וניצול מעמד. ללא הוכחה ברורה של ניצול כזה, עבירת המין לא מתגבשת."
לדברי עו"ד טולדנו יהודה, הפרקליטות והמשטרה חייבות לעבור "בדק בית" משמעותי בתחום עבירות המין: "הן חייבות לפתח מומחיות ייחודית לבחינת תלונות בעבירות מין, ולהעריך בצורה מקצועית, רגישה ונטולת פניות את איכות התלונה כבר בשלב המוקדם של החקירה. . כך גם בתיקים בהם מוגשים כתבי אישום, לא ייתכן שיתגלו פערים עמוקים כל כך בין ההאשמות בכתב האישום לתוצאה הסופית. במקרה כזה – מישהו בוודאי עשה טעות קשה שיש לבחון". "
אנו עדים בשנים האחרונות ללא מעט מקרים של תלונות שווא, או חשדות שהופרכו, לאחר שהוברר שלא הוכח כי מדובר בעבירות מין. כאשר אדם חושש שהולכת להיות מוגשת נגדו תלונה במשטרה על פגיעה מינית, למרות שהוא משוכנע בחפותו – מה הצעדים שהיית מייעצת לו לעשות?
עו"ד טולדנו יהודה: יש הרבה מה לעשות כשאדם חושש שעתידה להיות מוגשת נגדו תלונה במשטרה, אבל חשוב מאד לציין קודם מה לא מומלץ לו לעשות – במובן זה שמדובר במעשים או פעולות שישמשו בהמשך ראיות כבדות משקל כנגד החשוד להוכחת החשדות המיוחסים לו. כך למשל, הנטייה של חשודים לא מעטים לשלוח שליחים במטרה לשכנע מתלוננות פוטנציאליות להימנע מהגשת התלונה, היא טעות קשה, שיכולה לשחק תפקיד מכריע כנגד החשוד.
במקרה של יצחק קשת, ראש עיריית חריש הוזכרה טעות נוספת, די חדשה בנוף המשפטי הפלילי. על פי פרסומים בתקשורת, הנאשם התייעץ עם צ'אט ג'י פי טי כיצד לפעול לקראת הגשת התלונות כנגדו.
עצם הפניה לתוכנת AI מעוררת שאלות משפטיות מעניינות – מצד אחד, כמובן שאין מדובר בהיוועצות חסויה של לקוח מול עורך דינו – שכן מדובר בהיוועצות מול בינה מלאכותית – ואולם תוכן ההיוועצות, הוא מסוג החומרים שעל פי רוב נשמרים בסודיות תחת חיסיון עו"ד לקוח. אדם המתייעץ עם בינה מלאכותית צריך לקחת בחשבון כי תכתובות אלו עתידות להיתפס על ידי המשטרה במסגרת חיפוש – ובוודאי שתכני ההתכתבות, ככל שהם חושפים את מעשיו של החשוד, את לבטיו ואת חששותיו, עלולים לשמש ראיה כבדת משקל נגדו.
בפרסומים שהופיעו בתקשורת קודם להגשת כתב האישום נטען כי המשטרה קיימה שורה של עימותים בין קשת לבין המתלוננות. חשוב להבין שעימות הוא אחד הכלים המרכזיים של התביעה בהערכת מהימנות גרסאותיהם של המעורבים.
התגובה הנכונה בעימות מבחינת חשוד תלויה בטיב הנסיבות של העבירות המיוחסות לו. טיב ההגנה של חשוד לו מיוחסת עבירת מין בקטינה, שונה לחלוטין ממקרה בו הוא חשוד בהטרדה מינית של עובדת שלו או של בגירה אחרת. בכל אחד מן המקרים יש חשיבות גדולה מאוד לגרסתו של החשוד ולתגובותיו בעימות – ובמיוחד לרושם שהוא מותיר על הצופה בו כשהוא מתמודד עם החשדות המוטחים בו.
בחירה מראש בתגובה נכונה, אשר משקפת נאמנה את גרסת החשוד, צריכה להיעשות בעצה אחת עם סניגור מיומן ומנוסה בתחום עבירות המין, שכן בכוחה להכריע את גורלו של התיק.
לאחרונה אנו עדים לשימוש נרחב של המשטרה והפרקליטות בכלי המעצר, והארכתו, במקרים שאפילו זוכים לעיתים לביקורת קשה מצד שופטים. האם מניסיונך, בפרקליטות וכסנגורית פרטית, השימוש בכלי המעצר, עלול לעודד הודאות שווא, או חתירה להסדרי טיעון, במהלכם הנאשמים יהיו מוכנים להודות בדברים שלא עשו – רק על מנת להינצל מהתעמרות הקשה שהם חווים מצד מערכת האכיפה?
עו"ד טולדנו יהודה: השאלה אינה קשורה בהכרח רק לעבירות מין ונכונה לחקירות בכלל והתשובה אליה היא חד משמעית – בהחלט כן. צריך להבין את הסיטואציה הקשה אותה עובר חשוד בחקירת משטרה, בוודאי תחת תנאי מעצר. זו סיטואציה שעלולה להביא כל אדם, על אחת כמה וכמה אם הוא נורמטיבי ואינו מורגל במעצרים וחקירות – לשבר וחרדה גדולים – שיביאו אותו להודות גם בעבירות שלא ביצע, ולו רק כדי לסיים את ההליך.
כדי לנהל הליך משפטי ולהילחם על חפותו אדם צריך להקריב את ממונו, זמנו, משפחתו ולמעשה את כל היקר לו – ולצאת למאבק על חייו במערכות הכי חזקות שיש במדינה. על פי רוב בעבירות מין, מדובר במאבק שלא יסתיים לטובתו של הנאשם – הפרקליטות כמו גם בתי המשפט נוטים להאמין למתלוננות באשר הן מתלוננות, ונוקטים גישה פטרנליסטית, ולעיתים גם כזו שמחלישה נשים ומעמידה אותן בפוזיציה נחותה – משל הן אינן מסוגלות לעמוד על דעתן – ומעמידה לדין את החשוד תוך שימוש בכלי מרחיק לכת ודורסני של מעצר.
התופעה של הסדרי טיעון בהליכים פליליים היא חובקת כל, ומרבית התיקים מסתיימים בהסדר כזה או אחר ומבלי שהנאשם מיצה את האפשרות להוכיח את חפותו בבית המשפט. מדובר בחשבון קשה וכואב שעושה כל נאשם שעה שמוגש נגדו כתב אישום – ולמעט מקרים בהם מדובר בנאשם ללא מגבלת תקציב – הרי שברוב המקרים התיק יסתיים בהסדר טיעון.
נאשמים בישראל מודעים היטב לכך שגלגלי המערכת עלולים לרמוס אותם, ולא תמיד זכויותיהם תישמרנה. גם אם התביעה תעשה טעות קשה בבחינת הראיות נגדם, טעות שעשויה היתה לפתוח פתח לזיכוי – הרי שהמחיר שיהא עליהם לשלם כדי לתקן את הטעות הזו הוא מחיר שרוב הנאשמים לא מסוגלים לשלם – ולכן הם יעדיפו לפנות להסדר טיעון. מדובר בתוצאה טרגית ממש, אך מוכרת וידועה.
האם תייעצי ללקוח שלך להודות בדברים שלא עשה רק על מנת להתחמק מעינוי דין?
תשובה: ברור שלא. לעולם לא אייעץ ללקוח להודות בדברים שלא עשה, ואני חייבת לציין שברוב המקרים איני יודעת כלל אם הלקוח ביצע את המעשים המיוחסים לו או לא – שכן השאלה הזו אינה מעניינת אותי כעורכת דין. השאלה היחידה שמעסיקה אותי היא האם התביעה יכולה להוכיח את כתב האישום שהגישה נגד הנאשם על סמך הראיות שהיא אספה והראיות שהגיעו אלי כסנגורית. אם אני מתרשמת שהתביעה טעתה בניתוח הראיות שהובאו בפניה – כפי שקרה לי לא מזמן בתיק בו טיפלתי ברופא מהמרכז שהיה חשוד בעבירת מין במטופלת שלו, אני אעשה כל שביכולתי ובידיעתי המקצועית כדי לחלצו מהתיק – כמו במקרה עם אותו רופא, בו למרות שנשלח אליו כתב חשדות – כתב האישום לא הוגש והתיק נסגר לאחר השימוע.
אני פועלת ככל שביכולתי, גם בהליכי המקדמיים כגון שימוע, וגם במסגרת ההליך המשפטי – כדי להוכיח את צדקת טענות מרשי, ולהביא לאי הגשת כתב אישום נגדו או לזיכויו. מקרים בהם הראיות מסבכות את הנאשם, חובתי לשקף לו זאת , במסגרת הצגת תמונת המצב המשפטית הקיימת כנגדו. כמובן שבמסגרת זו, אציג גם את הערכת הסיכויים והסיכונים בניהול ההליך, כך שהלקוח יוכל לבחור באופן מושכל, ועל יסוד מידע מוסמך ומקצועי – מתוך הברירות שעומדות בפניו, את הדרך הרצויה לו ביותר.
מתי זכות השתיקה ואי שיתוף פעולה עם החוקרים משרתת את החשוד ומתי לא?
תשובה: לשאלה הזאת אין תשובה אחת, וכל מקרה הוא לגופו. באשר לזכות השתיקה – יש מקרים בהם בחירה בשתיקה במקום מסירת גרסה מיידית ואותנטית עלולה להוביל להרשעה גם של מי שיכול היה לצאת מהתיק. לדוגמא, גבר שבגד באשתו וקיים יחסי מין עם בחורה אקראית – ואז הואשם באינוס הבחורה. אם בחקירתו הוא יכחיש את ההיכרות עימה כדי לשמור על התא המשפחתי, ולא יטען ליחסי מין בהסכמה (ככל שהיו כאלה)– עלול השקר הזה לעלות לו בחירותו.
מאידך, בהחלט יתכנו מקרים שהשימוש בזכות השתיקה נכון יותר לנאשם ועשוי להביא את רשויות החקירה למבוי סתום. אני יכולה להעיד על מקרים של תיקי חקירה שסגרתי כפרקליטה, בעיקר בעבירות חמורות כגון רצח או עבירות אלימות חמורות האחרות, לאחר שכל הראיות שהובאו בפני היו נסיבתיות, ושתיקתו של הנאשם בחקירה אפשרה קיומה של גרסה מזכה – בגינה התיק נסגר. שתיקה גורפת כזו מצריכה מחשוד תעוזה ועמידות, ועל פי רוב מאפיינת חשודים מנוסים ולא כאלה שמובאים לחקירה פלילית לראשונה בחייהם.
מצד שני, ברור שאם כל הראיות שאתה מחזיק במחשבך או בטלפון הסלולרי הן כאלה שיכולות להפליל אותך בעבירות מין – אזי הגשת הראיות האלה ליחידה החוקרת עלולה להיות טעות – לדוגמה, אדם המובל לחקירה בחשדות של פגיעה מינית, מבלי שתינתן לו זכות להיוועצות מיידית בעורך דין, עלול בשל הבהלה האוחזת בו למסור לבקשת המשטרה את הפלאפון שלו לעיון ובכך להביא להפליל את עצמו – ככל שיש בפלאפון מידע הקושר אותו לעבירות כאלה או אחרות דומות. במקרה כזה, "שיתוף פעולה" עם החוקרים קרי מסירת ראיות לידיהם מרצון, היא טעות קשה העלולה להסתיים בהרשעה.