אלמנת הצנחן ממשחררי ירושלים שנפטר מעישון כבד דורשת להכיר בה כאלמנת צה"ל
הצנחן משחרר ירושלים הוכר כנכה צה"ל לאחר 56 שנה ורק לאחר מותו. כעת דורשת אלמנתו להכיר בה כאלמנת צה"ל
פוסט-טראומה קשה ממלחמת ששת הימים הביאה להכרה מאוחרת בנכות צה"לית – כמעט שנה לאחר פטירתו של הלוחם, שסבל לאורך עשרות שנים מסיוטים וזיכרונות קשים. כעת תובעת אלמנתו הכרה כאלמנת צה"ל בשל פטירתו שנגרמה מעישון כבד, שמקורו לטענתה, בטראומות השירות הצבאי.
את המנוח ואת אלמנתו, מייצג עו"ד יואב אלמגור, המתמחה בתביעות להכרה בנפגעי מערכת הביטחון ומימוש זכויותיהם באגף השיקום.
לדברי עו"ד אלמגור, בעקבות חוויות קשות במלחמת ששת הימים, כאשר שירת כחבלן ופינה מוקשים בעיר העתיקה בירושלים, החל המנוח לסבול מסימפטומים חמורים של פוסט-טראומה.
על פי תצהירו של המנוח, שצורף לתביעתו להכיר בו כנכה צה"ל, הוא התגייס לצה"ל בשנת 1958, כלוחם בגדוד 12 של חטיבת גולני, עם פרופיל צבאי 97. לאחר שחרורו שובץ כחבלן ביחידת הנדסה קרבית והמשיך לשרת במילואים, במסגרתם השתתף במלחמת ששת הימים, יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה. במלחמות אלה נחשף המנוח למראות זוועה, תוך שהוא משתתף בקרבות עקובים מדם, בהם איבד לא מעט חברים לנשק.
באותה תקופה נחשף למראות קשים של חברים שנהרגו ונותרו מוטלים בשטח. הרגע הקשה ביותר עבורו – כפי שתיאר בתצהיר – היה כאשר חברו הקרוב יוסי נהרג מירי כוחות ירדניים בעודו עומד לצידו ממש. אותו אירוע הותיר בו צלקת נפשית שהכבידה עליו לאורך כל חייו.
לדברי עו"ד אלמגור, חרף ההידרדרות המתמדת במצבו הנפשי, רק בשנת 2013 החליט המנוח להגיש בקשה למשרד הביטחון להכיר בו כנכה צה"ל. הבקשה באה בעקבות שידורים וכתבות לציון 40 שנה למלחמת יום הכיפורים, שחשפו אותו מחדש לזיכרונות מחרידים, גרמו לבכי מתמשך ולתסמינים של דיכאון.
לעדותו ולעדות אלמנתו, הוא החל להוציא מארגזים תעודות צבאיות ישנות, לתלות אותן בביתו ולדבר ללא הפסקה על חוויות הקרב. בשלב זה, זיכרונות האימה שבו אליו בעוצמה, והוא החל לסבול מסיוטים חמורים, התקפי חרדה ודיכאון מתמשך.
לדברי האלמנה, עם התדרדרות מצבו הנפשי של בעלה המנוח, הוא הפך למעשן כבד, המדליק סיגריה בסיגריה, וכמעט שלא אכל, תוך שהוא מזניח מאד את בריאותו.
המנוח כתב בתצהירו: "הלחימה באותן המלחמות הייתה קשה מנשוא, הפחד ממוות ומפגיעה גופנית היה נורא, והמחשבות על ילדיי ואשתי אשר ממתינים בכיליון עיניים לבואי היא שהדהדה במוחי ללא הרף. לא אשכח את התמונה הקשה והבלתי נשכחת ממלחמת ששת הימים בה חברי יוסי נהרג ע"י הכוחות הירדנים בעודו עומד ממש לידי. במהלך השנים המשיכו ללוות אותי החוויות הקשות מאותו יום 'שחור', שאפילו העפילו על כל הקרבות וכל הזיכרונות הקשים כל כך".
בהמשך תצהירו תיאר כיצד ניסה במשך שנים להדחיק את הטראומות ולשדר כלפי חוץ עסקים כרגיל – אך כשהגיע לגיל פרישה, הזיכרונות חזרו בעוצמה, פגעו קשות בתפקודו היומיומי, ולא הרפו ממנו.
לאחר התפרצות הלם הקרב, והגשת בקשתו להכיר בו כנכה צה"ל, החל המנוח בטיפול נפשי מקצועי מארגון נט"ל, ובמקביל החל בטיפול תרופתי, אולם התרופות אותן נטל הסבו לו תופעות לוואי קשות. לימים התברר, כי השימוש בתרופות הפסיכיאטריות החמיר את מצבו הנפשי ותרם להתעוררות מאניה דיפרסיה (הפרעה דו-קוטבית).
משרד הביטחון עיכב את מתן החלטתו בטענה שדרושים לו עדים להוכחת נוכחות המערער באירועים אותם תאר. המערער ניסה זמן רב להגיע אל חבריו ליחידה, ואולם הם נפטרו וחלקם היה במצב קשה שלא אפשר קבלת עדות.
מספר שנים לאחר הגשת התביעה, מצב בריאותו התדרדר והוא נפטר בשנת 2023.
למרות שאת תביעתו להכרה הגיש בשנת 2013, ולאחר פניות רבות, רק באוגוסט 2024, כשנה לאחר מותו, הכיר משרד הביטחון בפגיעה הנפשית של המנוח – ובלי לבדוק אותו.
ועדה רפואית מטעם משרד הביטחון התכנסה להכריע בעניינו. בדיון נכחו בנו של המנוח ועורך הדין יואב אלמגור, אשר תיארו מציאות חיים קשה רצופה בסבל מתמשך שבו היה נתון התובע לאורך העשורים האחרונים של חייו.
מומחה בפסיכיאטריה קבע בחוות דעתו כי התובע סבל מהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) חמורה, שבעקבות הטיפול התרופתי שקיבל – אשר נועד להקל על תסמיני הדיכאון – התפרצה אצלו הפרעה נפשית נוספת –הפרעה אפקטיבית דו-קוטבית.
הוועדה ציינה בהחלטתה כי שתי ההפרעות אוחדו תחת סעיף נכות אחד, מתוך כוונה שלא ליצור כפל נכות, אך יחדיו הן שיקפו מצב נפשי חמור במיוחד.
הוועדה החליטה להכיר בתובע כנכה צה"ל, בדרגת נכות של 50%, רטרואקטיבית משנת 2013 ועד מותו ב-2023. בהחלטתה הודגש הקשר הישיר בין האירועים הקשים בשירות הצבאי לבין ההתדרדרות הנפשית והפיזית של התובע.
לדברי עו"ד אלמגור, בעבר התקבלו תביעות שהגיש בשם נכים, או למרבה הצער בשם משפחות חיילים שנפטרו בשל עישון. בתביעות אלה התבסס עו"ד אלמגור על המחקר הרפואי מצביע על כך שאנשים הסובלים מהפרעות נפשיות מסוג זה, נוטים לטיפול עצמי, ומגבירים את השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים ממכרים.
לדבריו, בתי המשפט קיבלו לא אחת את הטיעון שהתופעות המאפיינות נפגעי פוסט טראומה, כוללות עישון אינטנסיבי, כאשר לנפגע עצמו את המשאבים הנפשיים להפסיק לעשן, חרף הידיעה כי עישון זה מזיק בריאותית.
בימים אלה הגיש עו"ד אלמגור פניה למשרד הביטחון, בשם אלמנת הלום הקרב להכיר בה כאלמנת צה"ל, בטענה כי פטירתו נגרמה ישירות מנכותו הנפשית, אשר הובילה לעישון כבד ולפטירתו.
לטענת עו"ד אלמגור, ההתמכרות לעישון – שהחלה בעקבות הסבל הנפשי החריף ממנו סבל המנוח – גרמה למצבו הקשה שהוביל למותו. לדבריו, משום שמותו קשור לנכותו הצבאית, יש להכיר בו כחלל צה"ל, ולהכיר באלמנתו כאלמנת צה"ל. אם תתקבל התביעה, צפויה האלמנה לקבל תגמולים חודשיים של כ- 12,000 ₪, נוסף למעטפת סוציאלית רחבה. "יש בכך כדי לפצות ולו במעט על ההקרבה הגדולה של האלמנה לאורך השנים בהם טיפלה בבעלה, ובלי שמשרד הביטחון לוקח אחריות על הפגיעה במלחמות."
עו"ד יואב אלמגור http://www.almagorlaw.co.il מייצג נפגעי גוף, נכי צה"ל, נפגעי איבה, נפגעי תאונות עבודה ותאונות דרכים ונפגעי רשלנות רפואית, בוועדות רפואיות של אגף השיקום במשרד הביטחון ושל הביטוח הלאומי ובבתי המשפט.
